קוטליצקי ואח' נ' המקומית לתכנון ובניה בת"א-יפו

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב - יפו (כב' השופטת עינת רביד) בעש"א 177679-06 מיום 10.11.2011 (להלן: "ההחלטה") בה נדחתה בקשת המבקשים למתן פסיקתה.

ביום 22.12.2010 ניתן פס"ד ע"י הערכאה קמא שקבע כי המבקשים פטורים מתשלום היטל השבחה, מאחר שלא היו חוכרים לדורות בנכס שבנדון במועד הטלת היטל השבחה ע"י המשיבה (להלן: "פסה"ד"). בעקבות זאת פנה ב"כ המבקשים לב"כ המשיבה בדרישה להשבת היטל ההשבחה ששילמו המבקשים למשיבה, בתוספת הצמדה וריבית בשיעור הקבוע בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם – 1980 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות (ריבית)"). זאת בהתאם להוראת סע' 17 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה , התשכ"ה – 1965 (להלן: "התוספת השלישית") המחיל בנסיבות העניין את חוק הרשויות המקומיות (ריבית). ביום 16.2.2011 השיבה המשיבה למבקשים סך של 2,438,464.97 ₪ בגין היטל ההשבחה ששולם. סכום זה כלל את סכום ההיטל כשהוא מוצמד למדד המחירים לצרכן, בתוספת ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961 (להלן: "חוק פסיקת ריבית והצמדה") ממועד מתן פסק הדין ועד למועד השבתו בפועל ע"י המשיבה. לטענת המבקשים היה על המשיבה להשיב להם את היטל ההשבחה בתוספת ריבית של 0.75% לחודש, כפי שנקבע בחוק הרשויות המקומיות (ריבית), ולא לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. לטענת המבקשים על הריבית הנ"ל להיות מחושבת החל מיום תשלום היטל ההשבחה למשיבה ע"י המבקשים ועד ליום השבת היטל ההשבחה לידי המבקשים, ולא כפי שחישבה המשיבה מיום מתן פסה"ד ועד ליום התשלום בפועל. לטענת המבקשים עמד ההפרש בין החישובים השונים, נכון לפברואר 2011, על כ – 700,000 ₪. בעקבות זאת, הגישו המבקשים לבימ"ש קמא, ביום 9.8.2011, בקשה למתן פסיקתה שתורה למשיבה לשלם למבקשים בנוסף להיטל ההשבחה המוצמד גם את הריבית הקבועה בחוק הרשויות המקומיות – ריבית (להלן: "הפסיקתה").

בימ"ש קמא דחה את בקשת המבקשים לפסיקתה מאחר שסעד זה לא נתבע על ידם מלכתחילה בכתב תביעתם, אלא אך ורק סעד הצהרתי כי אינם חייבים בתשלום היטל השבחה. ראוי לציין כי ביום 10.2.2011 הגישה המשיבה ערעור על פסק הדין מושא הפסיקתה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב - ע"א 20588-02-11.

לאחר הגשת הבר"ע, הגישו הצדדים תגובה לבר"ע, תשובה לתגובה והתנגדות להגשת התשובה לתגובה. מכתבי הטענות עולה כי המחלוקות העיקריות בין הצדדים נוגעות לפרשנות המשפטית של סע' 17 לתוספת השלישית, וכן לסמכות המפקחת לפסיקת סעד של הצמדה וריבית שלא נדרש ע"י המבקשים בכתב תביעתם. אני רואה לתת רשות ערעור, מאחר שממילא על פסק הדין מושא הפסיקתה תלוי ועומד ערעור בפני בית משפט זה, וראוי שיידון מכלול העניינים יחדיו, ויתבררו כל השאלות המשפטיות שהתעוררו בין שני הצדדים.

לאור האמור לעיל, במצטבר, אני נותנת רשות לערער על ההחלטה.

הוצאות הבקשה יהיו לפי התוצאות בתיק העיקרי ושיקול דעת ביהמ"ש שידון בו.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ב, 05 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים.  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: